פוליטי חושבים פוליטיקה. מדברים פוליטיקה... אבל את הפוליטיקה משאירים בחוץ.

בר- און: " הגדלת שיעור הפחת שיוכר לצרכי מס הינה צעד ממוקד אשר מופעל בעת הזו כדי לסייע לענפים שונים במשק, לתמרץ השקעות ולעודד את הפעולות היצרניות של המשק" שר האוצר, רוני בר-און, החליט על הנהגת תכנית "פחת מואץ" ככלי נוסף לעידוד השקעות בענפי התעשייה, חקלאות, בנייה והמלונאות. תכנית "פחת מואץ" גובשה במשרד האוצר ועל פיה יונהג פחת מואץ אחיד וגורף לכלל המפעלים בענפים הללו בגובה של 50% וזאת לאור ההתרחשויות הכלכליות האחרונות בעולם, החלשות שער הדולר, ההאטה בשווקים בחו"ל והתחזיות לצמיחה מתונה יותר מאשר ידעה ישראל בשנים האחרונות.
שר האוצר, רוני בר-און: "הגדלת שיעור הפחת שיוכר לצרכי מס והעמדתו על שיעור זהה וגבוה לתקופת זמן קצובה, הינה צעד ממוקד אשר מופעל בעת הזו במטרה לסייע לענפים שונים במשק, לתמרץ השקעות ולעודד את הפעילות היצרנית של המשק. זהו מהלך המצטרף לחבילת הסיוע ליצואנים והינו צעד נוסף במדיניות שאנו נוקטים לעידוד המשך הצמיחה במשק." עוד הוסיף השר, "משרד האוצר בראשותי ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות המתרחשות בעולם ונפעל ככל שנדרש במסגרת כלי המדיניות העומדים לרשותנו". מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, אמר: "בייחוד בתקופה זו, הנהגת תכנית פחת מואץ תהווה תמריץ נוסף לקבלת החלטות על השקעות ותשמש מנוע דחיפה לכלכלה הישראלית. אני מאמין שיש בכוחה של התכנית להטיב עם ענפי הייצור במשק ומקווה שהתקנות תאושרנה במהרה."
שר האוצר החליט להגדיל את שיעורי הפחת על השקעות במכונות וציוד בענפי התעשייה, חקלאות, בנייה ומלונאות, באופן אחיד וגורף כך שיעמוד על שיעור של 50% עבור כלל המפעלים בענפים אלה. כיום, תקנות מס הכנסה קובעות הכרה בשיעורי פחת שונים, הנעים בין 7%-40%, בהתאם לסוג הנכסים ואופי הפעילות במפעל. הגדלת שיעור הפחת הינה הכרה בהוצאות עבור ההשקעה של התעשיינים והמלונאים בציוד ומכונות שתעשה בתקופה שבין 1.6.2008 עד 30.5.2009.
שר האוצר יגיש את התיקון לתקנות המס, לועדת הכספים של הכנסת, מיד לאחר חופשת הפסח. במידה ויאושרו התקנות הן תכנסנה לתוקף כבר בתחילת חודש יוני 2008. כתוצאה מהגדלת שיעורי הפחת חבות המס צפויה לקטון בכ- 1.7 מיליארד ₪ בשנים 2008-2010.

שר האוצר, רוני בר-און: "פירוט נכסי הממשלה והתחייבויותיה מהווים אבן יסוד לניהול כספי הממשלה תוך שמירה על עקרונות של שקיפות ומנהל תקין"
לראשונה כוללים הדוחות הכספיים את דוחות המוסד לביטוח לאומי, תשתית הכבישים הבינעירוניים, חלק מנכסי מערכת הביטחון ובכלל זה נכסי הצבא, גילוי על פרויקטים שמבצעת הממשלה בשיתוף המגזר העסקי וביאור תביעות משפטיות כנגד המדינה
ממשלת ישראל מגישה מידי שנה למבקר המדינה וליו"ר הכנסת את הדיווח הכספי על פעילותה. על פי החוק, החשב הכללי נושא באחריות לעריכת הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל. הדוחות הכספיים נחתמו על ידי החשב הכללי, שוקי אורן, והחשבונאי הראשי, רו"ח יוסי איצקוביץ, ב- 31 במרץ, בהתאם לסטנדרטים המקובלים לגבי חברות ציבוריות בישראל והועברו על ידי שר האוצר, מר רוני בר-און, ליו"ר הכנסת, גב' דליה איציק, ומבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס.
הדוחות הכספיים כוללים מידע בדבר תקציב המדינה וביצועו, מאזן נכסים מול התחייבויות - דוח על המצב הכספי, דוח על השינויים בנכסים נטו, ביאורים לדוחות הכספיים ונספח הכולל מידע בדבר החברות הממשלתיות.
שר האוצר, רוני בר-און, התייחס לפרסום הדוחות ואמר: "פירוט נכסי הממשלה והתחייבויותיה מהווים אבן יסוד לניהול כספי הממשלה תוך שמירה על עקרונות של שקיפות ומנהל תקין. המצב הכספי כפי שמפורט בדוח, מספק לממשלה מידע שימושי לקבלת החלטות, ומציג את אחריות הממשלה לניהול הנכסים והמשאבים שהופקדו בידיה".
החשב הכללי, שוקי אורן, הוסיף: "הדוחות הכספיים לשנת 2007 מהווים גילוי נאות של פעילות הממשלה ומאפשרים השוואה אמיתית, בהתאם לכללים אחידים, בין נתוניה הכספיים של ממשלת ישראל לבין ממשלות אחרות בעולם."
הדוחות הכספיים לשנת 2007, מהווים נדבך נוסף ברפורמה שמנהיג אגף החשב הכללי באשר ליישום הדרגתי של התקינה החשבונאית הבינלאומית למגזר הממשלתי - ציבורי ומעבר לדיווח על בסיס מצטבר, תוך שמירה על עיקרון הגילוי הנאות.

א. דוח על התקציב וביצועו תקציב הממשלה בכללותו לשנת 2007, על שינויו, ברוטו, הסתכם לסך של 321.5 מיליארדי ₪, כאשר שיעור הביצוע הכללי עמד על 96%. שיעורי ביצוע גבוהים נרשמו בעיקר במשרדי הממשלה הגדולים ואילו בחלק מהמקרים נרשמו שיעורי ביצוע נמוכים יותר. שיעורי הביצוע הנמוכים יותר, נרשמו במקרים בהם משרדי ממשלה ביצעו התקשרויות אשר נחתמו במהלך שנת 2007 אולם טרם הגיע מועד פירעונם, או כתוצאה מביצוע פרויקטים ארוכי טווח אשר ההוצאה בגינם מתהווה ומשולמת בהתאם לקצב התקדמותם בפועל. במקרים אלו, קיים שימוש ב"מנגנון עודפים" בהתאם לחוק יסודות התקציב, לפיו רשאי משרד האוצר להעביר בתנאים מסוימים תקציב "מחויב" לשנת הכספים העוקבת.
בשנת 2007 חל שיפור מהותי בתהליך תקצוב העודפים המחויבים ביחס לשנים קודמות, כאשר 71% מכלל העודפים תוקצבו כבר בחודש אפריל ו- 84% - הושלמו עד חודש ספטמבר. הקדמת תקצוב העודפים כאמור, מאפשרת למשרדי הממשלה להיערך מוקדם ככל האפשר לניצול יעיל של תקציבם.

שר האוצר, רוני בר-און: "המהלך יביא להוזלת מחירי המוצרים והשירותים במשק, לעידוד הצריכה הפרטית, הצמיחה ורווחת הציבור הרחב"
משרד האוצר הפיץ הצעה לתיקון חוק הבנקאות (רישוי), התשס"ח-2008 שנועדה לייעל ולשפר את מערך סליקת העסקאות המבוצעת באמצעות כרטיסי אשראי. ההצעה הופצה לגורמים הרלוונטיים להגשת הערותיהם תוך 21 ימים.
ההצעה לתיקון החוק באה בהמשך לדיונים שערך לאחרונה שר האוצר, רוני בר-און, בהשתתפות החשב הכללי והמפקח על הבנקים ובהמשך להמלצות הוועדה הבינמשרדית לבחינת כשלי השוק במערך סליקת כרטיסי אשראי בישראל. הועדה הבינמשרדית בראשות החשב הכללי ובהשתתפות נציגי משרד המשפטים ובנק ישראל, מונתה באוגוסט 2005 במטרה לבחון את כשלי השוק במערך סליקת העסקאות לבתי העסק ואת הדרכים להתמודד עם כשלים אלו.
הצעת החוק מציעה לקבוע כי סליקה של עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי אשראי, תיעשה רק על ידי מי שקיבל רישיון לכך מאת נגיד בנק ישראל וכי הסולקים יהיו נתונים לפיקוח של המפקח על הבנקים.
לאור מסקנות הוועדה כי התפתחותם של מנפיקים חדשים בשוק נמנעת בשל הקושי בהקמת תשתית סליקה עצמאית וסירובם של הסולקים הקיימים לסלוק עסקאות של מנפיקים אלו, נקבע בהצעה כי המפקח על הבנקים יוסמך לחייב סולקים לבצע סליקת עסקאות של מנפיקים שונים. בדרך זו יוכלו בתי עסק להתקשר עם סולק אחד באמצעותו יכבדו את כל סוגי כרטיסי האשראי הנפוצים במשק.
שר האוצר, רוני בר-און, התייחס למהלך ואמר כי מטרתו היא להביא להוזלת מחירי המוצרים והשירותים במשק, לעידוד הצריכה הפרטית, הצמיחה ורווחת הציבור הרחב. השר ציין כי אימוץ הצעת החוק יביא פתרון לכשלי שוק בענף אשר גורמים לייקור מחירי המוצרים והשירותים במשק. "בצעד זה אין די. עלינו לבחון ולקדם שינויים מבניים אשר ישפרו את רמת התחרות בשוק כרטיסי האשראי ויצמצמו את המבנה הריכוזי של שוק זה", הוסיף השר.
החשב הכללי, שוקי אורן, ציין כי קיימת חשיבות רבה לפעילות תקינה ויעילה של שוק כרטיסי האשראי וליציבותם של הגופים הסולקים. במשך העשורים האחרונים חל גידול מתמשך בהיקפי הפעילות והשימוש בכרטיסי האשראי, הן מבחינת מספר הפעולות והן מבחינת סכום העסקאות. לאור זה, עולה החשיבות לייעול הפעילות בענף.

בר-און: "הפרטת הבנק הינה צעד נוסף בהתייעלות המגזר הציבורי ופינוי משאבים למגזר העסקי"
שר האוצר, רוני בר-און הגיש היום לוועדת שרים לענייני הפרטה מתווה להפרטת הבנק לפיתוח תעשייה, וזאת בהמשך להחלטות ממשלה מיום ה-01.09.02, 21.08.03, 26.10.05.
בהתאם למתווה ההפרטה ימכרו מניות המדינה בבנק לפיתוח התעשייה כמקשה אחת, בדרך של מכירה פרטית, למשקיע או לקבוצת משקיעים מהארץ ו/או מחו"ל וזאת במסגרת מתווה מכירה כולל להעברת כל מניות הבנק לרוכש, לרבות אלו שבידי הציבור. מכירת המניות תבוצע במסגרת הסדר שיבוסס על סעיף 350 לחוק החברות ויוגש לאישורו של בית המשפט. תאגידים ממשלתיים, לרבות חברות ממשלתיות, חברות בנות ממשלתיות וחברות מעורבות, לא ישתתפו בהליך המכירה, במישרין או בעקיפין, לבדם או ביחד עם אחרים. יש לציין כי עד להשלמת המכירה ימשיך הבנק לגבות את תיק האשראי שלו.
שר האוצר, רוני בר-און, ציין כי הפרטת הבנק הינה צעד נוסף בהתייעלות המגזר הציבורי ופינוי משאבים למגזר העסקי. "נמשיך בהפחתת מעורבות המדינה במקומות בהם הימצאותה אינה הכרחית. יש ליתן לשוק החופשי את מרחב הפעולה", אמר השר.
הבנק לפיתוח התעשייה בישראל הינו חברה מעורבת, כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות. בשנת 2002 נקלע הבנק לקשיים חמורים עקב משיכת פיקדונות מוגברת על ידי הציבור. עקב כך, החליטה הממשלה לסייע לבנק בביצוע תוכנית RUN OFF שבמרכזה התייעלות ומימוש מבוקר של תיק האשראי של הבנק על פני מספר שנים. במקביל, הנחתה הממשלה את רשות החברות והחשב הכללי לבחון ולהביא לאישורה, בהתאם לצורך, מתווה חלופי למכירת תיק הנכסים וההתחייבויות של הבנק כמקשה אחת או בדרכים אחרות.
על מנת לבדוק היתכנות מכירה עתידית של מניות המדינה בבנק, פרסמה רשות החברות בתאום עם החשב הכללי ביום ה-17.06.2007, פנייה לקבלת מידע (RFI), הכוללת מתווה למכירת מניות המדינה בבנק. במענה לפרסום ה-RFI נתקבלו פניותיהם של 12 גופים מהארץ ומחו"ל שהביעו עניין להשתתף במתווה המכירה.
יש לציין כי החלטת ההפרטה תואמה עם בנק ישראל וזוכה לתמיכת משרד התמ"ת ודירקטוריון הבנק לפיתוח התעשייה.

עו"ד רני נויבואר מונתה לתפקיד סגנית בכירה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון ותהיה אחראית על מחלקת פניות ציבור של האגף.
נויבואר, (34) בעלת תואר בוגר ומוסמך במשפטים, שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הינה מומחית בתחום המשפט האזרחי, עבדה כעורכת דין במחלקת יעוץ וחקיקה שבמשרד המשפטים. במסגרת תפקידה היתה אחראית על תחום הצרכנות בכלל, ובפרט תחום הביטוח, ריכזה את פרויקט הקודיפיקציה האזרחית, ייצגה את היועץ המשפטי לממשלה בתיקי חוזים אחידים ובין השאר בבקשת הביטול שהגיש היועץ המשפטי לממשלה בעניין חוזה עובר ושב של בנק לאומי, וכיהנה כחברת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוין.
מחלקת פניות הציבור של אגף שוק ההון מטפלת באלפי פניות בשנה של מבוטחים ועמיתים כנגד חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל.
הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, ציין כי "אחת המטרות של אגף שוק ההון בשנים הקרובות הנה שיפור השירות לציבור הן מבחינת מתן מענה מהיר ומקצועי לפונים והן מבחינת שיפור אופן טיפולם של הגופים המפוקחים בסילוק התביעות בתחומי הביטוח השונים, הצטרפותה של עו"ד רני נויבואר הנה צעד חשוב בהשגת מטרות אלו".
עו"ד נויבואר תכנס לתפקידה החדש בשבועות הקרובים.

על פי אומדנים שנערכו בחטיבה למידע ניהולי באגף החשב הכללי בחודש מארס היה לממשלה עודף בפעילותה הכוללת בסך של כ 1.8 מיליארד שקלים (עודף של 2.3 מיליארד כולל מתן אשראי נטו).
בפעילות מקומית היה לממשלה עודף בסך של כ 1.8 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 0.1 מיליארד שקלים.
מתחילת השנה מסתכם העודף בפעילות הממשלה בסך של כ 5.6 מיליארד שקלים לעומת עודף של 6.4 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (אפריל 2007 – מארס 2008) עומד על כ 0.9 מיליארד שקלים.
סה"כ ההכנסות הסתכמו בחודש מארס בכ 24.7 מיליארד שקלים, מזה מחזור חוב של המוסד לביטוח לאומי בסך של 5.0 מיליארד.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ 16.7 מיליארד שקלים, לעומת 16.5 במארס אשתקד: הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ 8.4 מיליארד שקלים לעומת 9.4 , הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ 7.8 מיליארד שקלים לעומת 6.7.
מתחילת השנה הסתכמו סך ההכנסות ממסים בכ 49.7 מיליארד שקלים לעומת 50.1 בתקופה המקבילה אשתקד, וזאת מעבר לתחזית: מסים ישירים 26.4 לעומת 29.2, ירידה נומינלית של כ 9.6% ומסים עקיפים 22.0 לעומת 19.7 עלייה נומינלית של כ 12%.
סה"כ ההוצאה הממשלתית הסתכמה במארס בכ 22.4 מיליארד שקלים. רמת ההוצאה של המשרדים הייתה כ 14.9 מיליארד שקלים, בדומה לרמתה בחודש הקודם והייתה נמוכה בכ 5% מרמת ההוצאה במארס בשנה שעברה. תשלומי הריבית הסתכמו בכ 2.4 מיליארד והחזר קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי בעוד כ 5.1 מיליארד שקלים (במקביל הושקע מחדש סך של 5 מיליארד שקלים על ידי המוסד).
רמת ההוצאות של המשרדים ברבעון הראשון של השנה עלו בכ 0.5% בלבד לעומת רמתן בתקופה המקבילה אשתקד. בתקציב השנתי תוכננה עליה של 4.1% בתקציבי המשרדים.
עם תום הרבע הראשון של השנה, אנו מפרסמים את אומדן ביצוע התקציב מפורט לפי משרדים. האומדן מבוסס על תזרים המזומנים של הממשלה ומתואם עם מדידת הגירעון ושינוי יתרות הממשלה בבנקים. יתכנו הפרשים לעומת רישומי הנהלת החשבונות של המשרדים עקב עיתוי הרישום וסיווג הנתונים.
תשומת הלב מופנית לכך שאין אנו מצפים לביצוע של 25% ברבע הראשון של השנה. בחלק מהמשרדים ההוצאה בגין חודש נתון נעשית רק בחודש שלאחריו, לפיכך ההוצאה בחודש ינואר וברבעון הראשון בכללו – נמוכה עונתית.
בפעילות המימונית של הממשלה היה גיוס הון נטו בסך 1.7 מיליארד שקלים, גיוס הון נטו מקומי חיובי בסך 2.3 מיליארד וגיוס הון נטו בחו"ל שלילי בסך 0.5- מיליארד. ביתרות הממשלה בבנקים חלה עלייה של כ 4.0 מיליארד שקלים כתוצאה המפעילות התקציבית.

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אלי כהן, הנחה מנהלים בכ- 700 גופים נתמכים ומתוקצבים על ידי המדינה להצהיר כי לא ניתנות תוספות שכר חורגות תחת ניהולם.
הממונה על השכר דורש מיו"ר הגוף (התאגיד, ראש רשות מקומית, נשיא אוניברסיטה וכו') המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים וסמנכ"ל משאבי אנוש לחתום על הצהרת מנהלים אשר תחייבם לדווח לממונה על השכר על בחינת מכלול תנאי העסקה בגוף. הצהרת המנהלים תבטיח ותקדם עבודת מטה פנימית שתמנע את חריגות שכר ותבטיח הקמת מערך בקרה פנימי שיוודא כי תנאי השכר ניתנים כדין בהתאם לאישור הממונה על השכר. בנוסף, יידרשו המנהלים, במסגרת "הצהרת המנהלים", להתחייב ליישום חוקי העבודה.
הממונה על השכר, אלי כהן: "הצהרת המנהלים הינה נדבך נוסף, המצטרף למערך הביקורת והאכיפה. צעד זה יביא את מנהלי הגופים לשאת באחריות הנדרשת בתחום השכר. לא ייתכן שאנחנו מוצאים כל כך הרבה חריגות שכר בגופים שממומנים על ידי כספי ציבור. אני בטוח שהצהרת המנהלים תסייע בידנו לצמצם את התופעה ותחייב מנהלים בכירים לתת דין וחשבון על הוצאות השכר – אין סמכות בלי אחריות".
המנהלים יתבקשו לחתום על ההצהרה בחודש ינואר 2009 ובכך יתחייבו שניהול מערכת שכר בשנת 2008 היתה תקינה. עד תחילת שנת 2009 יוכלו הגופים המתוקצבים והנתמכים להיערך לשינוי המבוקש.
הצהרת המנהלים מצטרפת לכלל פעולות האכיפה, כתגבור פעולות יחידת האכיפה שביצע לאחרונה הממונה על השכר. מזה מספר חודשים פועלים שלושה משרדי רואי חשבון, עווני ריאן, גנטוס, צור פישמן, אשר נבחרו במכרז, לתגבור פעולות הביקורת בכפוף ליחידת האכיפה. רואי החשבון יאתרו תשלומי שכר החורגים מההסכמים הקיבוציים הארציים המאושרים.
בשמונה שנות פעילותה של יחידת האכיפה בראשות סגן הממונה על השכר, שמואל נחמני, התקבלו למעלה מ-2,500 החלטות ממונה על השכר בנוגע לטיפול בחריגות שכר. הסכומים שנחסכו לקופת הציבור בשנים אלה מסתכמים בלמעלה מ-1.7 מיליארד ש"ח, וזאת מבלי שנלקחו בחשבון סכומי החיסכון האקטוארי הנובעים מהפחתות שכר פנסיוני לעובדים פעילים וכן מבלי שנלקח בחשבון גורם ההרתעה אשר מניב תוצאה כלכלית של חסכון נוסף הנאמד בכמיליארד ש"ח.

מכובדיי,
ההתפתחויות הכלכליות האחרונות בשווקים הפיננסיים במערב והשלכותיהן האפשריות על כלכלת ישראל קשורות במישרין לשתי הסוגיות המונחות על סדר יומנו בכנס זה.
סוגיית הרגולציה וסוגיית הבירוקרטיה.
בשתי הסוגיות נדרשת כיום חשיבה מורכבת. חשיבה הנחלצת מהדוגמות המחשבתיות שהתרגלנו אליהם בשנים האחרונות כשהחשיבה האסוצייטיבית הטיבה להצמיד למילים רגולציה וביורוקרטיה תארי לוואי כגון: עודף סרבול, תחלואים, כשלים, חסמים וכדו'.
התמוטטותם המהירה של גופים פיננסיים מרכזיים במערב מעוררות שאלות באשר למידת האפקטיביות, המקצועיות והיעילות של גופי הרגולציה בשוקי ההון בחלק ממדינות המערב אשר איפשרו את פעילותם של כל אותם גופים פיננסיים ומנהלי סיכונים.
משבר הסאב-פריים והמשברים האחרים אשר פקדו את השווקים הפיננסיים בחודשים האחרונים חשפו בפנינו כשלים בתרבות הפיננסית שהתפתחה בחלק מכלכלות אלה, מקום שם מנהלי הסיכונים והמשקיעים השונים פעלו בשוק וירטואלי, שבו המוצר הפיננסי ונגזרותיו התנתקו משאלת ערכו הריאלי של נכס הבסיס ומשאלות בסיסיות של תשואה ורמת סיכון.
תפקידנו בהקשר זה הוא לוודא כי התנהלות משק הכספים הישראלי היא אחרת. לקחי המשבר במערב מחייבים את מנהלי הסיכונים וההשקעות לבחון בקפדנות את אפיקי ההשקעה בהם הם בוחרים, להבין היטב את רמות הסיכון השונות ולהכיר את רמת החשיפה. שקיפות, גילוי, דיווח מהיר והתאמה היא שם המשחק ככלל, ובימים כאלה בפרט.
גם ישראל של 2008 – המבקשת להיות שחקנית מפתח במועדון הפיננסי העולמי – חייבת היום, נוכח הלקחים המתבקשים מתעשיית הפיננסים במערב – לבחון היטב אלו מוצרים פיננסיים ראוי להם שייכנסו אל טרקלינה ואלו מוצרים מוטב להם כי יידחו. להט הכסף במערב יצר סוג של עיוורון שעלינו להיזהר מפניו.
עלינו להיזהר מפני הנטייה להדוף בביקורת כללית וכוללנית כל מהלך רגולטורי המבקש להסדיר, לגדר ולהכווין את הפעילות של המגזר העסקי. עודף רגולציה – לא. רגולציה איכותית ואפקטיבית – כן.
בתקופה האחרונה התמקד השיח הציבורי בשאלת הרגולציה בסוגיה של איחוד הרגולאטורים. תרם לעניין זה מחקרו המקיף של פרופ' אבי בן בסט. עמדתי היא כי יש לבחון ביסודיות את הצורך בשינוי מבני בעניין זה גם אם הדבר יחייב שינוי במבנה הסמכויות הנוכחי.
אולם, נוכח ההתפתחויות האחרונות בשווקים הפיננסיים, נראה לי שעלינו להתמודד גם עם שאלות מסדר אחר. בטווח הזמן המיידי עלינו להקפיד על כך שגופים רגולטורים אלה, שאחריותם הראשונה היא בהגנה על ציבור המשקיעים, פועלים בנחרצות להבטחת גילוי מרבי ושקיפות מלאה. זו גם ההנחייה שהעברתי לגורמי המקצוע במשרדי להגביר ולחדד את ההנחיות בתחום השקיפות, הגילוי והאכיפה ולוודא כי מקרי כשל, ככל שישנם, יזוהו בשלב מוקדם ויטופלו במהרה. במיוחד בתקופות בהן קיים חשש מפני הפרה של נורמות התנהלות בחברות נסחרות וסטייה מקוד הממשל התאגידי וכאשר קיימת נטייה גוברת להסתרה ולהדחקה– מתחדד תפקיד הרגולאטורים בשלב המניעה הגילוי והבקרה.
בטווח הבינוני והארוך – עלינו לבחון מהם הגורמים לנפילות שהתרחשו בשווקים הפיננסיים. האם מקורן באיכות המוצרים הפיננסיים שפותחו; ברמת הרגולציה שהונהגה; באיכותם המקצועית של מנהלי הסיכונים?
התשובות לשאלות אלה חייבות להנחות אותנו בתהליך העמוק שהגדרנו לעצמנו בחזון של הפיכת ישראל למרכז פיננסי. לא די ברצון להיות סינגפור – חשובה לא פחות הדרך שבה בוחרים לעשות זאת.
בצד פיתוח מוצרים נוספים, הכנסת שחקנים זרים, חשיפת המשקיע הישראלי למגוון נרחב יותר של אפשרויות – נדרשת בחינה עקבית של מידת בגרותו של שוק הפיננסים הישראלי ושל מידת מוכנותו לקלוט מרחבי עשייה נוספים. אסור שהאירועים האחרונים ייצרו אפקט מרתיע – שיגרור את כולנו לשמרנות יתר ולהתכנסות של המשק הישראלי בתוך עצמו. בה במידה אסורה חזרה על שגיאות שנעשו בשווקים אחרים. עלינו לאמץ מודל השתכללות מדורג וזהיר – תוך התאמתו למבנה המשק ולרמת הרגולציה.
לפני שאנחנו שואלים את עצמנו אם הגיעה העת לשנות את מבנה הרגולציה, עלינו לפעול לחיזוקם של גופי הרגולציה הקיימים.
לגופים אלה תפקיד מכריע ביכולתה של ישראל להימנע ממשברים דוגמת אלה הפוקדים את כלכלת ארצות הברית. עלינו לדאוג לכך שהמעגל הרגולאטורי יושלם - כך שהתהליך לא יסתיים רק בהסדרה ובזיהוי של הפרה - אלא גם באכיפה מרתיעה.
בעניין זה נדרש שינוי מהותי גם בתפקודה של מערכת המשפט. מציאות שבה תיקים כלכליים נערמים ואינם זוכים לטיפול משפטי מהיר ולהכרעה שיפוטית ברורה - אזרחית ופלילית - מוציאה את העוקץ מפעולות הרגולציה, האכיפה והחקירה המתקיימות על ידי הרגולאטורים השונים. הקמתו של בית משפט מתמחה – בתחום המסחרי, המיסים, ניירות הערך ודיני התאגידים – תסייע רבות לעניין זה.

חדשה

במסגרת מדיניות משרד האוצר להרחיב את רשת אמנות המס של ישראל ולהסיר חסמי מיסוי הפוגעים בסחר הבינלאומי, בהשקעות בישראל ובהשקעות של ישראלים בחו"ל, נחתמה לפני ימים אחדים בראשי תיבות בטייפה (טיוואן) אמנה למניעת כפל מס בין המשרד הישראלי הכלכלי תרבותי בטייפה לבין המשרד הכלכלי תרבותי של טייפה בישראל.
בראש המשלחת הישראלית לדיונים בטייפה עמדה עו"ד טליה דולן-גדיש, היועצת המשפטית למינהל הכנסות המדינה, והחברים בה היו עו"ד תמר לומברוזו, סגנית בכירה ליועץ המשפטי ברשות המסים ומר אמיר דוידוב מהיחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים.
בדומה למרבית אמנות המס של ישראל, גם אמנה זו מבוססת על מודל ה- OECD. שיעורי ניכוי המס במקור במדינה שבה מבוצע התשלום (מדינת המקור) נקבעו ל-7% מתשלומי ריבית לבנקים ול-10% מתשלומי ריבית אחרים, וכן 10% מדיבידנד ומתמלוגים. עוד נקבע באמנה כי אם לאחר החתימה עליה תחתם אמנה בין טיוואן לבין מדינה אחרת, החברה בארגון ה-OECD, (ארגון לשיתוף פעולה כלכלי שבו חברות המדינות המפותחות בעולם וישראל נמצאת בעיצומו של תהליך ההצטרפות אליו) ובאמנה האחרת יקבעו שיעורי מס נמוכים יותר לגבי ניכוי מס במקור מדיבידנד או מתמלוגים, שיעורים נמוכים אלה יהיו אוטומטית חלק מהאמנה בין ישראל לטיוואן. לגבי רווח הון, אומץ העיקרון הקבוע באמנת המודל של ה-OECD, ולפיו המיסוי יהיה רק במדינת התושבות של המוכר.
חברה שתעסוק בביצוע פרויקט בנייה במדינה האחרת, תחויב בה במס רק אם הפרויקט יימשך מעל ל- 6 חודשים.
נציגי ישראל ומטייפה הסכימו כי יפעלו כדי לקדם את הליכי אשרור האמנה במדינותיהן, על מנת שזו תכנס לתוקף בשנת 2009.